טו בשבט 2019

מתי ט"ו בשבט השנה?

ביום החמישה עשר לחודש העברי שבט, "ט"ו בשבט", אנו מציינים את "ראש השנה לאילנות".

בשנת 2019 (תשע"ט), ט"ו בשבט חל ביום שני, ה-21 לינואר 2019.

מה זה בכלל ראש השנה של… עצים?

קודם כל, כדאי לדעת שהתאריך של "ראש השנה לאילנות" נתון במחלוקת בין התנאים במשנה1. הדעה שהתקבלה אכן סוברת שחמישה עשר בשבט הוא ראש השנה לאילנות.

זו בהחלט שאלה טובה: מה זה בעצם ראש השנה ל…עצים?

התשובה לשאלה הזו קשורה למצוות שנוגעות לתחום החקלאי, שנקראות "מצוות התלויות בארץ" – משום שחייבים לקיים אותן רק ביבול של ארץ ישראל. בכמה מצוות כאלו, ט"ו בשבט הוא נקודת ציון שיש לה משמעות בקשר למצוות האלו2 – והנה כמה דוגמאות:

· ערלה – אחת מהמצוות הללו היא איסור ערלה, כמו שאומרת התורה: "וְכִי תָבאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ3".

מה זה אומר? כשנוטעים עץ פרי, במשך השלוש השנים הראשונות אסור כלל לאכול מהפירות שהוא מניב; את פירות השנה הרביעית יש לאכול בטהרה בירושלים (ובימינו, 'פודים' את קדושת הפירות בכסף); ורק מהשנה הרביעית ואילך מותר ליהנות מפירות העץ ללא הגבלה.

יש במצווה הזו כמה דינים מורכבים, אבל באופן כללי חמישה עשר בשבט נחשב כ"ראש השנה" שקובע 'בני כמה' הפירות שהניב העץ, לעניין ערלה4.

· תרומות ומעשרות – התורה מצווה להפריש חלק מהיבול החקלאי כמתנה לכוהנים וללווים, וחלק מהיבול להעניק לעניים או לאכול אותו בטהרה בירושלים.

סדר ההפרשה של התרומות והמעשרות תלוי במחזור חקלאי קבוע. למשל, בחלק מהשנים מפרישים"מעשר עני" לעניים, ובחלק מפרישים "מעשר שני" אותו אוכל החקלאי עצמו בטהרה בירושלים.

כיצד נדע לאיזו 'שנת מעשר' שייכים פירות העץ? בשביל זה יש לנו את "ראש השנה לאילנות". ט"ו בשבט הוא היום הקובע לאיזו שנה שייך היבול של העצים, כך שפירות שיצמחו אחריו הם למעשה תוצר של שנת המעשר החדשה.

 

מדוע דווקא ט"ו בשבט?

חכמינו קבעו את ט"ו בשבט כראש השנה לאילנות, בשל העובדה שבארץ ישראל, ובאזור הים-תיכוני בכלל, עונת הגשמים מתחילה בחג הסוכות. בדרך כלל, עד ט"ו בשבט כבר יורד רוב הגשומה השנתית, "ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה5". לכן זה היום שקובע בעצם באיזו שנה צמח הפרי.

למה לחגוג חג של עצים?

למרות שהחג בעצם הוא 'חג לאילנות', יש לו משמעות עצומה עבורנו, בני האדם. קודם כל, זו הזדמנות נהדרת לעצור ולומר תודה לאלוקים על השפע של הפירות שהוא מעניק לנו, ומעבר לכך – אם נעיין קצת בדברים נגלה מכנה משותף רחב מאד בין האדם לבין עולם הצומח ובפרט לעצים, כפי שהתורה מגלה לנו:"כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה6".

 

אז מה עושים בט"ו בשבט?

ט"ו בשבט הוא יום חגיגי, שיש בו כמה מנהגים ומסורות. הנה כמה הצעות כיצד לנצל את החג בצורה הטובה ביותר:

· תחנון – ט"ו בשבט הוא לא בדיוק חג במובן הקלאסי, הוא יום חול, אבל הוא בהחלט יום חגיגי ולא אומרים בו "תחנון" בתפילה – קטעי תפילה שבהם אנחנו מזכירים את החטאים ומבקשים עליהם מחילה.

· אכילת פירות – נוהגים להרבות באכילת פירות ביום זה. הכוונה היא לא בדיוק לפירות יבשים, אלא בעיקר לפירות שהתורה משבחת בהם את ארץ ישראל.

באילו פירות מדובר? הפסוק אומר: "כִּי ה' אֱלֹקֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה… אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָהוְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". בפסוק הזה מרומזים "שבעת המינים"חיטהשעורהענבים ("גפן"), תאנה,רימוןזית ותמר ("דבש")7.

המנהג הזה נועד להראות שחביבים עלינו ארץ ישראל ופירותיה, וכן שאנו שמחים במצוות הארץ שאלוקים נתן לנו.

· מנהגים נוספים – בעדות ישראל נהגו כל מיני מנהגים יפים בט"ו בשבט, כל קהילה ועדה לפי המסורת שלה: יש שאוכלים חרובים, יש שאוכלים את האתרוג שבירכו עליו בסוכות, יהודי סלוניקי היו אוכלים תבשיל חיטים וערמונים, יהודי איזמיר נהגו לחלק את הברכות בין בני המשפחה, בבגדד היו שרים תפילה מיוחדת על הפירות, המקובלים עורכים סדר מיוחד שכולל קריאת משניות וקטעי זוהר, ועוד.

באופן כללי, נהגו כולם לערוך סעודה משפחתית חגיגית ולאכול בה פירות משובחים אותם מגישים בכלים נאים ולהרבות בברכות ותשבחות לאלוקים על הארץ ועל הפירות.

ברכות ושירים לט"ו בשבט

הנה עוד כמה דברים שימושיים שכדאי לדעת בקשר לט"ו בשבט:

· ברכות – לפני אכילת פירות העץ מברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹ-נָי אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ".

אם אוכלים פרי עונתי בפעם הראשונה בעונה זו, מברכים לפני כן גם "בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹ-נָי אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה".

יש גם ברכה אחרונה מיוחדת לאכילת פירות משבעת המינים: "בָּרוּךְ אַתָּה אַדֹ-נָי אֱ‑לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עַל הָעֵץ וְעַל פְּרִי הָעֵץ וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ. רַחֶם נָא אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מִזְבְּחֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ. וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַׂמְּחֵנוּ בָהּ וּנְבָרֶכְךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. כִּי אַתָּה אֲ-דֹנָי טוֹב וּמֵטִיב לַכּל וְנוֹדֶה לְךָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת. בָּרוּךְ אַתָּה אֲ-דֹנָי עַל הָאָרֶץ וְעַל הַפֵּרוֹת".

אם הפירות שאוכלים גדלו בארץ ישראל, מסיימים את הברכה "עַל הָאָרֶץ וְעַל פֵּרוֹתֶיהָ".

· שירים – יש כמה שירים ופיוטים יפים לט"ו בשבט. אחד המפורסמים שלהם לקוח מסיפור שמופיע בגמרא8, ואלו המילים של השיר:

אילן, אילן – במה אברכך?

שיהיו פירותיך מתוקים, הרי פירותיך מתוקים;

שיהא צִלְךָ נאה, הרי צלך נאה;

שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך—

אלא, יהי רצון שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך

Be the first to comment

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*